המתודולוגיה של מצפן הבחירות

העמוד הזה מסביר בדיוק איך נקבעת עמדת מפלגה בכל אחת מ-20 הסוגיות: מה נחשב "בעד", מאילו מקורות נלקחת העמדה ולפי איזה סדר עדיפות, מה כל מקור חייב לכלול, מה קורה כשהמקורות סותרים, ואיך לבדוק בעצמכם כל עמדה שמופיעה באתר. אם משהו כאן לא מסתדר עם מה שאתם יודעים על מפלגה מסוימת, זו בקשה מפורשת לתיקון.

איך עובד המחשבון עצמו · הקידוד המלא, 21 מפלגות × 20 סוגיות

איך נקבעת עמדת מפלגה

לכל מפלגה מנוקדת יש בכל סוגיה ערך אחד משלושה. השאלה שנשאלת על כל מקור היא תמיד אותה שאלה: מה המפלגה אומרת על ההיגד כפי שהוא מנוסח במצפן, לא על הנושא בכללותו.

אלה בדיוק הערכים "נגד", "בעד", "עמדה חלקית" שמופיעים בטבלת ההשוואה ובעמודי הסוגיות.

מה עמדה חלקית עושה לחישוב ההתאמה

התשובה שלכם מזוכה בהתאמה מלאה כשהיא זהה לעמדת המפלגה, בחצי כשהיא רחוקה ממנה בחצי דרגה, ובאפס כשהיא הפוכה. לכלל הזה יש שתי תוצאות שכדאי להכיר, ושתיהן נובעות מהמפלגה ולא מהמחשבון:

• מפלגה שאינה מכריעה קרובה יותר לכולם. ככל שיש לה יותר עמדות חלקיות, כך היא רחוקה פחות מכל משתמש — כי היא מעולם לא נמצאת בקצה ההפוך. בעמוד כל מפלגה כתוב בכמה סוגיות היא בעד, בכמה נגד ובכמה חלקית, כדי שהמספר הזה יהיה גלוי ולא מוסתר בתוך אחוז ההתאמה.
• מי שעונה רק "כן" או "לא" לא יגיע איתה לאחוז גבוה. משתמש נחרץ באמת רחוק ממפלגה שמסרבת להכריע, וזה מה שהמספר אומר. כפתור "חלקית" קיים בדיוק בשביל המצב הזה, והבדיקה שמוודאת שלכל מפלגה יש מסלול תשובות שמביא אותה ל-85% ומעלה מניחה ששלושת הכפתורים זמינים.

היררכיית המקורות

כשיש כמה מקורות לאותה סוגיה, המקור הגבוה יותר ברשימה גובר. הסדר בנוי כך שמה שהמפלגה התחייבה אליו בכתב חזק ממה שעשתה במליאה, וזה חזק ממה שאמר דובר מטעמה בראיון. לכל דרגה מוגדר מה נחשב אליה ומה הרשומה חייבת להכיל; רשומה שחסר בה שדה חובה נדחית בבדיקה האוטומטית ואינה מתפרסמת.

• ציטוט ישיר או כלום. בהצהרות (דרגות 4 ו-5) הרשומה מכילה את המילים שנאמרו, לא תיאור שלהן. כתבה ש"לפיה יו"ר המפלגה מתנגד" בלי מירכאות היא דרגה 6, גם אם היו"ר הוא נושא הכתבה.
• הצבעה של סיעה קודמת. הצבעה בכנסת נזקפת לרשימה רק כשהיא ההמשך הישיר של הסיעה שהצביעה (אותה מפלגה, או מיזוג שהסיעה היא חלק ממנו). ברשומה נכתב שם הסיעה כפי שהיה בזמן ההצבעה. רשימה חדשה שראשיה ישבו בסיעות אחרות אינה יורשת את ההצבעות שלהן.
• איך נקראת הצבעה. התוצאה הסיעתית מחושבת מהמאגר הפתוח של הכנסת, חבר כנסת אחר חבר כנסת, לפי השתייכותו לסיעה ביום ההצבעה. סיעה נזקפת כ"בעד" או "נגד" רק כשלפחות שליש מחבריה השתתפו ולפחות שלושה רבעים מהמשתתפים הצביעו לאותו צד; פחות מזה הוא עמדה חלקית, והיעדרות של הסיעה אינה נספרת כלל. משתמשים רק בהצבעות שנושאן הוא השאלה עצמה — לא בהסתייגויות, לא בהצבעות נוהל ולא בתקציב. כשהצעה מרחיקה לכת מן השאלה, ההצבעה מעידה לכיוון אחד בלבד: תמיכה בחוק-יסוד: לימוד תורה מעידה על התנגדות לגיוס בכפייה, אבל התנגדות לו אינה מעידה על תמיכה בגיוס — ולכן נזקפות רק הצבעות הבעד. לצד כל רשומת הצבעה כתוב במפורש מה הצבעה בעד משמעה.
• הצבעה היא מעשה, לא רק מילים. סיעה שהצביעה נגד הצעת חוק פרטית עשתה זאת לעיתים ממשמעת קואליציונית ולא מהתנגדות לתוכן. לכן הצבעה מדורגת מתחת למצע ולמסמך מדיניות: כשיש מסמך, הוא קובע, וההצבעה מוצגת לצידו.
• המצע כפי שמופיע באתר אינו מקור. פרקי המצע בעמודי המפלגות נכתבו על ידי צוות האתר כסיכום. הם מוצגים ליד עמדה רק כרקע, כשהטקסט שלהם מזכיר את הסוגיה במפורש, ומסומנים ככאלה. מקור מדרגה 1 הוא תמיד המסמך של המפלגה עצמה, עם קישור אליו.

מה קורה כשהמקורות סותרים

זה המצב השכיח באמת בקמפיין, ולכן יש לו כלל מפורש ולא שיקול דעת לכל מקרה. הכלל מוטמע בקוד ורץ על כל תא מצוטט:

1. הדרגה הגבוהה ביותר שיש לה מקור קובעת. מצע שאומר דבר אחד וראיון שאומר אחר: המצע קובע, והראיון מוצג מתחתיו עם התווית של מה הוא מעיד.
2. סתירה בתוך אותה דרגה — למשל יו"ר שאמר שני דברים מנוגדים, או סיעה שהצביעה הפוך בשתי הצבעות דומות — נותנת עמדה חלקית. לא בוחרים את האמירה הנוחה יותר לאף צד.
3. המקור החדש יותר גובר רק כשהוא באותה דרגה ומבטל במפורש את הקודם (הרשומה מסומנת כביטול). שינוי עמדה מוצהר הוא עדכון; ניסוח מרוכך באותו שבוע אינו.
4. עמימות מכוונת — מפלגה שנמנעת מעמדה כדי לשמור על שני קהלים מקודדת עמדה חלקית, ולא לפי ניחוש לאן היא נוטה.

כלל האכיפה: הקידוד חייב לנבוע מהמקורות

לכל מקור מצורף מה הוא מעיד על השאלה (בעד, נגד או חלקית). בדיקה אוטומטית שרצה לפני כל פרסום מחשבת מהמקורות של כל תא את העמדה לפי הכללים שלמעלה ומשווה אותה לערך המקודד. כשהן שונות, התא נרשם לבדיקה והמקורות שלו אינם מוצגים באתר עד שההכרעה נעשית: או שהקידוד משתנה, או שהרשומה מתוקנת. כך לא ייתכן מצב שבו מתחת לתווית "בעד" מופיע ציטוט שמעיד "נגד" — הסתירה עולה בבדיקה ולא אצל הקורא.

בנוסף, כל קישור שמצוטט נטען מחדש בבדיקה נפרדת והציטוט חייב להופיע בעמוד שנטען, מילה במילה. ציטוט שלא נמצא — הרשומה נפסלת. כרגע אין תאים שממתינים להכרעה.

כך נראית עמדה מתועדת

כמה מהעמדות מקושרות למקור גלוי

הקידוד מכסה את כל 420 הצירופים של 21 מפלגות ו-20 סוגיות. הצגת המקור לצד כל עמדה היא עבודה נפרדת ומצטברת, וזה המצב שלה כרגע:

709 רשומות מקור בסך הכול: מצע רשמי — 123, מסמך מדיניות רשמי — 25, הצבעה בכנסת — 185, הצהרה רשמית של יו"ר המפלגה — 266, הצהרה של חבר כנסת מטעם המפלגה — 26, מקור תקשורתי — 84.

המספר האחרון אינו מוסתר בכוונה. עמדה בלי ציטוט גלוי אינה עמדה שהומצאה — היא קודדה מהמקורות שברשימה למעלה — אבל היא עדיין לא קושרה לציטוט אחד-לאחד שאפשר לבדוק, ולכן לא מוצג עבורה כלום. הכלל הוא שאין ציטוט שאינו נוגע ישירות לשאלה: עדיף חסר על פני ציטוט שנראה כמו ביסוס ואינו כזה.

איך לבדוק אותנו

1. פתחו עמוד סוגיה, למשל גיוס חרדים, וגללו למקורות. לכל מפלגה עם מקור מתועד מופיעים: סוג המקור, מי אמר או איזה מסמך, תאריך, קישור והציטוט.
2. לחצו על הקישור. הציטוט חייב להופיע במקור עצמו, והתאריך חייב להתאים. אם לא — זה פגם שלנו, ואנחנו רוצים לדעת.
3. בדקו שהתווית ליד המקור (מה הוא מעיד) מתיישבת עם הציטוט. אם לדעתכם הציטוט אומר משהו אחר, גם זה תיקון.
4. בעמוד המפלגה, בטבלת העמדות, מופיע לכל סוגיה המקור החזק ביותר שנקשר אליה, כדי שאפשר יהיה לראות במבט אחד אילו עמדות מתועדות ואילו עדיין לא.

למה 21 מפלגות מנוקדות ולא 36

באתר מוצגות כל 36 הרשימות המתמודדות, עם המצע והמועמדים של כל אחת. במחשבון מדורגות 21 מהן בלבד. הסף: מפלגה נכנסת לניקוד רק כשאפשר היה לקבוע את עמדתה בכל 20 הסוגיות ממקורות פומביים.

זה אינו זהה לכך שלכל עמדה כבר מוצג ציטוט, ואנחנו לא נטשטש את ההבדל: שיעור העמדות שכבר קושרו למקור גלוי מופיע בטבלה שבהמשך, והוא גדל ככל שהמחקר מתקדם. כשעמדה עדיין אינה מקושרת לציטוט, מה שמופיע בתא הוא הקריאה שלנו של המקורות הקיימים. יש גם מקרים שבהם מתברר שמפלגה פשוט טרם אמרה דבר בסוגיה — למשל כשהיא עצמה משיבה לתקשורת שהמצע יתפרסם בהמשך — ואלה התאים החלשים ביותר בטבלה. אנחנו מעדיפים לפרסם את המספר הזה מאשר להשאיר אותו מאחורי הקלעים.

15 הרשימות שאינן מדורגות הן ברובן חדשות או קטנות שטרם פרסמו מספיק עמדות פומביות. הן אינן מוסתרות ואינן נפסלות — יש להן עמוד מלא באתר, והן ייכנסו לניקוד ברגע שיהיה בסיס מספיק. הסיבה שלא מנחשים עבורן: מפלגה שתקבל ניקוד על סמך השערות תיראה למשתמש בדיוק כמו מפלגה שקודדה ממקורות, וזה בדיוק ההבדל שהכלי הזה אמור לשמור עליו.

הרשימות שאינן מדורגות כרגע: האחדות, הרבעון הרביעי, הקהל, הציבור החרדי, אל הדגל, צומת, מפלגת חגי לובר, זהב – שחר כוח חברתי, בט"ח – ביטחון חברתי, ישראל מתפכחת, אח"י, ברית השותפות, העצמאים החדשים, זהות, ברית אחים.

מה הכלי לא עושה

• אינו ממליץ למי להצביע ואינו מדרג מפלגות לפי איכות. הוא מודד קרבה בין תשובותיכם לעמדות מקודדות, וזה הכול.
• אינו משקלל חשיבות: כל סוגיה שווה בערכה לכל אחרת. סוגיה שאינה חשובה לכם — דלגו עליה, והיא לא תיספר.
• אינו מודד סיכויי הצלחה, אחוז חסימה או קואליציות אפשריות.
• אינו מייחס למועמד יחיד את עמדות מפלגתו. הקידוד הוא ברמת המפלגה בלבד.

תיקונים

אם עמדה קודדה לא נכון, אם ציטוט אינו מופיע במקור שאליו הוא מקושר, או שיש מקור ראשוני שסותר את מה שמופיע כאן — זה תיקון שנעשה. פנו דרך אתר Aidvocate עם קישור למקור. הנתונים עודכנו לאחרונה ב-6.9.2026, ויתעדכנו שוב לאחר סגירת הרשימות ב-7.9.2026. הבחירות מתקיימות ב-27.10.2026.

התחילו את המצפן לטבלת הקידוד המלאה איך זה עובד